העולם שלנו מחולק לעיקר ותפל, לחשיבות ראשית ומשנית, כללי ופרטני. צורת החשיבה האנושית מסייעת לנו לאחסן ולעבד מידע בצורה טובה יותר ולכן באופן בלתי נמנע, היא עניין מקובל למדי גם בעולמות הבנייה וקידום אתרים.
עקרונית ככל שמבנה אתר מסוים יהיה טוב יותר, כך יעלה הדירוג שלו במנועי החיפוש ובראשם גוגל. אם הגעתם לאתר שהארגון שלו יעיל וחכם, אין בו ערבוביה חסרת פשר של דפים ואתם מצליחים למצוא את עצמכם בקלות דרך כל תפריט, קטגוריה ועמוד, הדבר לא רק מבטא התנהלות מקצועית ואסטרטגיית קידום ממולחת שעומדת מאחורי האתר, אלא גם קשר הדוק יותר עם האינפורמציה שבתוכו, היכולת לפלטר אותה על פי החוויה האישית ופוטנציאל מוגבר ליצירת המרה.
גם גוגל מבין ומכיר בעקרונות הללו ומעריך מאוד את הסדר והארגון שמבוצעים באתרים השונים. לכן היררכיה היא חלק בלתי נפרד מקידום האתר והיא איננה פחותה בחשיבותה כמו התוכן ומחקר מילות המפתח.
מהי בדיוק היררכיית אתרים?
היררכיית האתר נמצאת מאחורי הקלעים של האתר ומהווה את התשתית שגוגל זוחל עליה, מאתר הקשרים חשובים וקובע את דירוג האתר. ברגע שהוא מזהה שהאתר חסר כל היררכיה הגיונית שתואמת את דרך האינדוקס שלו, הוא יקבל דירוג לא אופטימלי והאתר יישאר מאחור.
מבנה האתר כולל המון היבטים שנמצאים מאחורי הקלעים מקוד ושפת תכנות האתר ועד לרמת הממשק וחוויית הגלישה. ההיררכיה היא פריסה של דפי האתר תוך יצירת קשר רציף והגיוני ביניהם, כולל סדר חשיבות הדפים. לדוגמה, רצוי שכל דף באתר יהיה במרחק שלושה קישורים לכל היותר מדף הבית כך שגוגל יוכל להגיע לכל דף באתר, להבין ולאנדקס אותו כראוי מה שישפיע על הדירוג ובפועל גם על ההמרות.
מתי מבצעים היררכיה?
היררכיה צריכה להישמר כל הזמן לאורך כל חיי האתר ולא רק בשלב הבנייה שלו. הוספת עמודים, קטגוריות ותגיות, סידור תפריטים, אחידות במבנה ה-URL של עמודים חדשים וכד'. צריך לבצע לה בדיקה תקופתית ואף פעם לא לצאת מנקודת הנחה שהיא נשמרת כפי שהיא.
סידור תפריטי האתר
תפריטי הניווט של האתר נועדו כדי לעזור לגולשים להתמצא בתוכו ולהבין לאן להמשיך מתוך הבנת ההיררכיה. סוגי התפריטים האפשריים מגוונים: תפריטים עליונים, צידיים, נפתחים מתוך קטגוריה, פוטר תחתון ועוד. גם דף הבית יכיל מספר פריטים בתפריט הראשי כאשר כל אחד מהם הוא קטגוריה בפני עצמה. בנוסף ישנם עמודי אודות וצור קשר שלא מהווים קטגוריה כלשהי.
כאן צריך להבחין בין שני אלמנטים חשובים:
תפריט קבוע/ שאינו קבוע – ישנם תפריטים שמלווים את כל הגלישה באתר ונוכחים בכל עמוד ועמוד. לעומתם, ישנם תפריטים שיופיעו רק במקומות מסוימים. ברגע שהתפריט נמצא בכל העמודים, הוא מבטא קישור מכל עמוד שהוא למה שנמצא בתפריט. במילים אחרות, הוא מקשר תמיד לדפים הדומיננטיים.
מיקום התפריט בתוך הדף – ככל שהתפריט נמצא במיקום עליון יותר בתוך העמוד, כך הדפים שאליהם הוא מקשר נתפסים כחשובים יותר. זה אפילו אינטואיטיבי כשחושבים על זה, ממש כפי שהיינו יוצרים בעבר את עץ המשפחה לעבודת השורשים או מגישים תוכן עניינים בתואר לפי פרקים וחלוקה לרמות. מעבר לכך, יש גם היגיון ברמת החשיפה, משום שלא כל הגולשים גוללים עד למטה והם עשויים שלא להבחין בקישור שנמצא באזור התחתון.
שימו לב שאתם ממקמים את כל הדפים הראשיים בתפריט קבוע ועליון, בעוד שדפים המשויכים לדפים הראשיים ימוקמו בתפריט שנמצא בתוך אותה הקטגוריה – מתחת לתפריט הראשי או בצידי הדף, אך לעולם לא מעל התפריט הראשי.
רמת היררכיה מקסימלית
רמת ההיררכיה המקסימלית היא 4 ופירושה הוא עד כמה "רחוק" מגיעים מתוך דף הבית. כפי שציינתי, מדובר בשלוש הקלקות עד שהרמה מתחילה להיות בעייתית. רצוי שכמה שיותר עמודים יונגשו במרחק 2-3 קליקים לכל היותר מדף הבית באמצעות תיוג ושיוך נכון של מאמרים לתגיות ולקטגוריות מתאימות, קישור כל הקטגוריות מתוך ניווט האתר (לא משנה אם ניווט ראשי או משני) ועבודה עקבית עם קישורים פנימיים שמחזקת את העמודים ומסייעת לגוגל להבין את יחסי הגומלין בין העמודים השונים באתר.
אופטימיזציית URL לעמודים
הדרך המקובלת להציג את מיקום הדף בהיררכיה היא באמצעות מבנה ה-URL שקיים לו. כאן יש שתי אפשרויות עבודה:
חלוקה לספריות – ככל שספריה קרובה יותר לשם הדומיין, כך חשיבותה עולה. עם כל ירידה בהיררכיה מוסיפים מקף שמבטא עוד ירידה לעומק. כך למשל, ספריה בשם www.website.co.il/level1 תהיה דומיננטית יותר בהיררכיה מאשר ספריה בשם www.website.co.il/level1/level1.0
שימוש במילות מפתח – מאחר ושימוש בספריות תלוי במערכת ניהול האתר ולא תמיד ניתן להשתמש בה, אפשר לעבוד גם דרך מילות מפתח. למשל, אם יש לי קטגוריה בשם fruits אז כתובת הקטגוריה שאצור תהיה www.website.co.il/fruits. אחריה, כל URL המשויך לעמוד הזה יקבל את המילה fruits ואת הביטוי הרלוונטי. למשל:
www.website.co.il/fruits-c-vitamin
www.website.co.il/fruits-recepies
www.website.co.il/fruits-home-growing
מה שעשינו כאן היה ליצור ייחוס על ידי ביטוי משותף, שמשאיר את כלל העמודים תחתיו באותה רמת עומק.
עוד אופציה היא לחלק את ה-URL עם קו הפרדה כפי שמתבצע בדרך כלל עם טייטל האתר, אבל עדיף להימנע מזה משום שה-URL מתארך מידי והופך את כל הכתובת למסורבלת. כמובן שעברית תורמת לסרבול הזה ולכן עדיף להימנע ממנה, אבל זה לא ממש קשור לטיב ההיררכיה.
Title
הטייטלים מחולקים בדרך כלל למקפים כך שאנו רואים את הכותרת/ דף/ קטגוריה / תגית ולאחר מכן את מספר העמוד, קו מפריד, שם האתר. כפי שאתם מבינים, גם כאן הטייטל שנוצר הוא סופר ארוך ולא אטרקטיבי ובהנחה ואין בו שום מילת מפתח הוא אפילו עלול לפגוע בדירוג העמוד. ולכן תכנון הטייטלים באופן כללי יתאים בעיקר לאתרים תדמיתיים.
איך עושים את זה? כל עמוד באתר מתחדש בטייטל הכולל את כל הדרגות הקודמות לו. הנוהג הוא שתופיע קודם כל כותרת העמוד עצמו ואחריה כל דרגות ההיררכיה בהפרדה עם סלאש/ מקף או כל סימן אחר. כל דף חדש ייראה אותו הדבר כך שרק שם העמוד הוא הדבר שישתנה. באופן הזה, אנחנו מאפשרים לגוגל להבין את ההיררכיה של העמוד טוב ומהר, אבל צריך לקחת בחשבון שברמת חוויית הגלישה יש פה משהו מעט רובוטי ומנוכר.
פירורי לחם
Breadcrumb הוא מעין שביל שלאורכו קיימים קישורים, רובם משויכים לחלקו העליון של הדף. השביל בנוי בדרך שבה אפשר לראות את ההיררכיה של אותו הדף שבו אנחנו נמצאים בצורה ברורה ולהבין מהם הדפים הדומיננטיים ממנו. הגולש מקבל תמונה מלאה וברורה לגבי מיקומו באתר וכעת יכול להקליק בקלות על עמוד דומיננטי יותר בהיררכיה.
כדי ליצור פירורי לחם בצורה נכונה, יש מספר הנחות יסוד שצריך לעקוב אחריהן. ראשית, צריך להניח את השביל באזור הכי גבוה בעמוד, מעל הכותרת הראשית. שנית, חשוב שכל הדפים בשביל יהיו קישורים. שלישית, צריך להיות סימן שמבטא הפרדה בין הקישורים כמו > או >> (לפי הכיוון והרצף, בדרך כלל בהתאם לשפת האתר).
חשוב להדגיש שהשימוש בפירורי לחם מומלץ בעיקר למי שכבר ביצע היררכיה טובה באתר יחסית מורכב.
כפילות בתגיות וקטגוריות
הרבה אתרים (בעיקר כאלו שהם מבוססי תכנים כמו חדשות או בלוגים) נתקלים בשלב מסוים במצב שבו הם מגלים קטגוריות ותגיות כפולות אצלם, מה שעלול לבטא גם כפילות בתכנים. אין באמת צורך ביותר מעשר קטגוריות ויותר מ-4-5 תגיות לכל דף. כאן יפה הבדיקה התקופתית שתסקור את כל התגיות ותבין מה קורה, תיפטר מעמודי זבל ותוודא שיש 2-3 תגיות לכל עמוד. היזהרו גם מלשייך עמוד בודד לכמות משמעותית של תגיות, משום שהן מיועדות גם לגולשים ולא רק לקידום עוד ועוד מילות מפתח.
קישורים פנימיים
הם מסיעים לגוגל לבצע היקש לוגי בין עמודים שונים באתר ואינם מוכרחים לעמוד בחוקי ההיררכיה המסורתיים או בכלל להשתמש בפירורי לחם. קישורים פנימיים הם דרך מוצלחת לקשר עמודים פנימיים לעמודים דומיננטיים, מה שיוצר גם תנועה ברמת הגלישה ומאפשר שימוש במילות במפתח.
הנה למשל מאמר המקדם את הביטוי פתיחת סתימה בכיור בחיפה. זהו מאמר מתוך הבלוג באתר, אבל הוא קשור גם לשירות שבעל האתר מספק. לכן נרצה לקשר אותו לעמוד השירותים המסופקים וליצור היררכיה חזקה וסמכותית יותר ועל הדרך גם קיצור דרך. אפשרות נוספת היא להוסיף משפט מעבר כמו "שווה לקרוא גם על…."
ועם זאת, שימו לב שאתם לא מגזימים יותר מידי עם הקישורים הפנימיים ומשבצים אותם רק כאשר הם מספקים ערך ומעשירים את ההבנה של הגולשים. בנוסף, קישורים שיופיעו גבוה יותר בטקסט יגרמו לגוגל להסיק שהדף שאליו מפנים הוא דומיננטי יותר.
הגדרות במפת האתר
מפת האתר מציגה רשימה של כל העמודים ללא חלוקה או סיווג כלשהו. היא לא שייכת למסלול ההקלקות ולכן על פניו אין לה נגיעה להיררכיה.
מה שכן יכול לעזור, הוא הגדרת שדה בשם Change Frequency שקובע את תדירות שינוי התוכן באותו ה-URL. נניח שיש לנו עמוד "מבצעים" שמשתנה בתדירות גבוהה, חשוב שזה יסומן במפת האתר על ידי בחירה במועד הרלוונטי: Daily, Weekly או Monthly.
במצב הזה, אם לאתר יש היררכיה טובה והאתר מתעדכן תדיר, התדירות של העדכון תעיד על דומיננטיות העמוד. לצורך ההמחשה ניקח אתר משפטי שיש בו חלוקה לפי נושאים. אם לקחתי נושא כמו פלילים שיש בו קישור לכל הכתבות בנושא, אז כל כתבה חדשה שאכתוב בפלילים תביא להתחדשות העמוד.
היררכיה של תכנים בשיטת ה-Silo
סיילו או בשמו הידוע טכניקת האשכולות, לוקח כל נושא ראשי ואוסף תחתיו נושאים משניים שייכים, מה שמחייב בנייה מדוקדקת ומחקר מילות מפתח מפורט.
סידור הסיילו מספק יתרון לוגי ברור, אבל הוא גם מחזק מאוד את ההיררכיה הקיימת בין מילות מפתח באתר. הסיילו משפיע על שמות פריטים בתפריטים ולכן מונע שימוש יתר במילות מפתח, שכן אין טעם ביצירת אשכולות גדולים מידי.
כמובן שלא תמיד רצוי להשתמש בסיילו, אבל הוא נכון לאתרים עם כמה עשרות עמודים. אם האתר גדול ומשמעותי מזה ברמת העמודים והדפים (אתרי חדשות או חנויות איקומרס למשל), הסיילו יגביל את השיוך של כל פריט לאשכול אחד.
ולסיכום
אין ספק שהעבודה על ההיררכיה באתר היא סוג של תחזוקה שחורה ומעיקה, אבל היא מאסט דו ואסור בשום אופן לוותר עליה. אם אין לכם דרך לבצע את כל מה שפורט כאן, לפחות בצעו את מה שאפשר כמו מניעת הצפה של תגיות, בניית תפריטים מבוססי מילות מפתח, שימוש בקישורים פניימים וכיוצ"ב.
זכרו שמנועי החיפוש של גוגל מקטלגים שוב ושוב את האתרים הנסרקים על פי ההיררכיה הפנימית שנמצאת בהם ולמעשה מדרגת את חשיבות העמודים הפנימיים בתוך האתר. כמובן שדף הבית הוא הדף החשוב ביותר, אבל כאן המטרה היא לקבוע מי אחריו בתור, מי לא פחות חשוב, מהי הקטגוריה הקריטית יותר מאשר הדף המשויך אליה ועוד. כאן גוגל יצטרכו להתייחס לכמה וכמה אלמנטים על מנת לקבוע את חשיבות העמודים באתר וכאשר ההיררכיה תסייע לו לבצע זאת, לא תהיה לו כל סיבה לקבוע אחרת.
